קרן ז"ל, בתם הבכורה של יגאל ויפה יעקבי, ואחות למעיין ומורן, נולדה בערב ראש השנה תשמ"ד- א' בתשרי, 7.9.1983 בבית החולים "לניאדו" בנתניה. קרן החלה את דרכה בגן "אמונה" בנתניה, גן "רותי", ביה"ס "שזר", ביה"ס "יונתן" ומשם לחטיבת והביניים ותיכון חדרה. קרן התבלטה באהבתה לזולת ומסירות למשפחתה, אהבה לעזור לאחרים, להעניק, להקשיב, לתרום. מבין תחביביה אהבה קרן לטייל, לרקוד, לבלות עם חבריה ולעסוק בפעילויות ספורטיביות מגוונות- מכדורגל ועד רכיבה על סוסים.
עצמאותה של קרן באה לידי ביטוי בבגרותה, כאשר שילבה עבודה עם לימודים בעיקר במטרה לחסוך כסף כדי להגשים את רצונה להוצאת רישיון נהיגה. על אף עבודתה ב"יטבתה" ומאוחר יותר ב- "M הדרך" במהלך הלימודים, סיימה קרן את התיכון בהצטיינות, במגמת מזרחנות ותקשורת ומלבד הצטיינותה בלימודים, קיבלה תעודות הוקרה על התנהגות למופת ועזרה לזולת.
עם סיום לימודי התיכון, לאחר שעבדה ונסעה לטיול קצר ביוון, התגייסה לצה"ל, חדורת מוטיבציה, בתאריך 13 בינואר 2002.
לאחר סיום הטירונות, שובצה קרן בחיל המשטרה הצבאית, בבסיס "שנלר" בירושלים, אולם מאוחר יותר סופחה למג"ב חברון לתקופה של 3 חודשים. תקופה זו הביאה את קרן לגיבוש דעה כי ברצונה להיות לוחמת, ומשם נסללה הדרך – קרן עברה גיבוש שנמשך חודשיים ואף ויתרה על האפשרות ליציאה לקורס קצינות, שכן רצתה להגשים את חלומה, ואכן בסיום הגיבוש חזרה קרן לשרת בחברון כלוחמת בפלוגת "סחלב" וזכתה לכינוי "המטוליסטית". במסגרת תפקידה, היתה קרן אחראית על מניעת הפרעות סדר ובדיקה ביטחונית של פלסטינים, שמירות במוצבים וסיורים בשטח העיר חברון.
הרוח ההתנדבותית של קרן התבטאה בכך שעל אף אופי תפקידה המחייב והאינטנסיבי, התנדבה קרן להישאר בבסיס גם כשהיה ביכולתה לחזור לביתה לסוף השבוע; לא בכדי נקראה קרן "פייטרית" (לוחמת)- גם כשחזרה לביתה חבולה וכואבת כתוצאה מניסיונות לדכא התפרעויות בקו העימות, מעולם לא התלוננה על סבלה ואף ניסתה להרגיע את אמה החרדה לשלומה בכך שמדובר בלא כלום.
בתאריך 12 בדצמבר 2002, בעמדת ציר המתפללים הממוקמת בין קריית ארבע למערת המכפלה, עמדה קרן עם חברהּ לפלוגה- מאור קלפון ז"ל, במחסום הנקרא "עיקול 160". סמוך לשעה 20:00, לאחר מארב ממושך, הגיחו מחבלים משכונת "ג'אבל ג'ערה", פתחו באש לעבר העמדה ופצעו אנושות את קרן ומאור שנפטרו לאחר שניסיונות להצלתם עלו בתוהו. הזרוע הצבאית העממית של ארגון הפת"ח נטל אחריות לפיגוע. קרן מצאה לנכון לתעד ביומנה את כל חוויותיה מהתפקיד שביצעה ומהאירועים שעברה תוך כדי מילוי תפקידה.