ביום חמישי, 12/12/2002 בשעה 20:03 נורתה אש מהמרפסת של הבית ממול לעמדה בה קרן ומאור עסקו בפעילות מבצעית בחברון. קרן ומאור לא היו ממוגנים בצורה מספקת. היו להם אפודי רסיסים (היעילים רק כנגד דקירות סכין) ולא קרמיים המסוגלים לעצור ולהאט פגיעה של קליע. הם היו מחוץ לעמדה (בעיקול "160") וביצעו סיור כפי שהם אמורים לעשות. התחקיר העלה כי כנראה היו שני מחבלים, מחבל וסייען, שנכנסו למבנה דיוואן (אולם התכנסויות של חמולה) שלא היה בשימוש. המרצחים ארבו וחיכו לשעת הכושר.
המחבל ירה שני צרורות וכנראה שהיה אתו סייען שעזר לו להימלט במהירות מהמקום.
קרן נפגעה בצוואר, נהרגה במקום ונפלה על מאור. מאור חטף כדור אחד בבטן העליונה, כדור שלא יצא.
משאית הספארי שחילקה אוכל הגיעה למקום כדקה או שתיים לאחר הירי. הם ראו את מאור וקרן שוכבים על הארץ, וחשבו שהם עובדים עליהם. איליה עוזר הטבח יצא אליהם וחזר המום : נראה לי שהם ישנים אבל הם לא נושמים…."
אז כנראה ההכרה בדבר האסון חדרה אליהם והם הזעיקו עזרה בקשר שהיה על גופו של מאור. מיד הגיע אמבולנס ממערת המכפלה שפינה את מאור. אחרי שלוש ארבע דקות הגיע אמבולנס של נט"ל עם רופא ופרמדיק, מאור הועבר אליהם. הרופא טוען כי מאור היה עדיין בחיים, שכן הייתה פעילות חשמלית של הלב, אך מאחר והכדור שנכנס לא יצא, כנראה שגרם לנזק בלתי הפיך בכלי דם ובאיברים פנימיים חיוניים שגרמו למותו.